הצלחות מדומות, עתיד מעורפל: קריאת השכמה לעתיד החינוכי והכלכלי של העדה הדרוזית

 

תוצאות הבגרות והפערים המתרחבים: סימן אזהרה לעתיד ההשתלבות בעבודה איכותית

תוצאות הבגרות האחרונות מצביעות על תופעה מדאיגה: למרות עלייה כללית באחוזי הזכאות לבגרות, אחוז התלמידים המגיעים לרמות הצטיינות של 4 ו-5 יחידות במקצועות הליבה (מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, כימיה) – נותר נמוך מאוד. מגמה זו משקפת בעיה עמוקה: הקושי לייצר תשתית אמיתית להצלחה אקדמית איכותית ולהשתלבות בשוק העבודה הגבוה.

"מקצועות איכותיים" הם אותם תחומים – מדעי המחשב, הנדסה, רפואה, כלכלה – שבהם קיימת דרישה גבוהה, שכר גבוה, ויכולת קידום מקצועית. כדי להשתלב במסלולים אלה, נדרש בסיס אקדמי איתן, שמתחיל בבגרות מצטיינת במקצועות הליבה.

בקרב העדה הדרוזית, למרות עלייה מתמשכת בשיעור הזכאות לבגרות בשנים האחרונות, הפערים באיכות ההישגים נותרו חדים: שיעור התלמידים המסיימים עם 5 יחידות במתמטיקה או פיזיקה עדיין נמוך משמעותית מהממוצע הארצי. המשמעות היא, שגם כאשר יש זכאות טכנית לבגרות – התשתית הנדרשת ללימודים אקדמיים איכותיים כמעט ואינה קיימת.

פערים אלו אינם אקדמיים בלבד; הם מתורגמים לפערים ממשיים ביכולת ההשתלבות בתעשיות עתירות ידע, ובראשן ההייטק הישראלי. נכון להיום, שיעור הדרוזים העובדים בענף ההייטק נותר נמוך באופן מטריד, ומעיד על מגבלה מערכתית של הזדמנויות וצמיחה אישית.

מגמה זו – המשכית ורבת שנים – אינה יכולה להיתפס כגזירת גורל. יש לראות בה קריאת אזהרה ברורה: ללא שינוי מהותי במיקוד מערכת החינוך בעידוד מצוינות אמיתית במקצועות הליבה, גם הישגי הזכאות המרשימים לא יובילו לשינוי משמעותי בשוק העבודה, ולא יצמצמו את הפערים החברתיים-כלכליים.

 

מראית עין של הצלחה: הקריאה הדחופה לחשבון נפש חינוכי בעדה הדרוזית

פער בין תחושת הצלחה למציאות חינוכית מטרידה

לאחר מפגשים מעמיקים עם מורים, מפקחים ומנהלים בעדה הדרוזית, מתגלה תמונה מורכבת: בקרב רבים ישנה תחושת סיפוק וגאווה מההישגים החיצוניים — עלייה באחוזי זכאות לבגרות, הרחבת מסגרות חינוכיות ושיפור בתשתיות. ואולם, תחושת הקדמה הזו אינה משקפת את התמונה העמוקה והמהותית: איכות ההישגים נשארת נמוכה מדי כאשר בוחנים את הנתונים על הצטיינות במקצועות הליבה הקריטיים לעתיד.

ההיעדר המסוכן: מודעות לחומרת המצב

הבעיה אינה מסתכמת באחוזי הבגרות אלא בחוסר המודעות לפער האיכותי. שיעור נמוך מדי של תלמידים מסיים בגרות איכותית ב-4 ו-5 יחידות במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ומדעי המחשב – מפתח הכרחי ללימודים אקדמיים איכותיים ולהשתלבות מקצועית מוצלחת. כל עוד מתקיימת תפיסה שהמצב "טוב כפי שהוא", לא נוצר מנגנון חברתי או מוסדי שדורש שיפור.

לא ניתן לרפא בעיה שלא מזהים אותה

אחד האיומים הגדולים ביותר על קידום חברתי הוא חוסר הכרה בקיום הבעיה. ללא זיהוי כן ואמיץ של מצב החינוך בעדה, וללא ניתוח עמוק של הסיבות לפערי האיכות, אין סיכוי לבצע תיקון משמעותי. הדור הצעיר עלול למצוא את עצמו בעשור הבא חסר יכולות להשתלב בעולם העבודה המודרני, במיוחד בתחומים הדורשים מצוינות אקדמית וטכנולוגית.

השלכות ארוכות טווח: אובדן הזדמנויות

מגמת האי-הצטיינות משפיעה ישירות על נתוני ההשתלבות בשוק ההייטק והטכנולוגיה – תחומים שבהם שיעור ההשתלבות של בני העדה הדרוזית נמוך בצורה חריגה. אם לא נשנה כיוון, יעמיקו הפערים החברתיים והכלכליים, והעדה כולה עלולה להחמיץ את חלון ההזדמנויות להשתלב בתעשיות צומחות ומובילות.

קריאה דחופה לחשבון נפש ולפעולה

הדרך להתחיל בשינוי עוברת דרך הכרה כואבת אך הכרחית: להבין שהמצב הנוכחי אינו מבשר טובות. חינוך למצוינות אמיתית — לא רק לזכאות — צריך להיות יעד אסטרטגי ראשון במעלה. יש להציב סטנדרטים חדשים, לעודד חתירה מתמדת למצוינות במדעים, בטכנולוגיה, באנגלית ובמתמטיקה, וליצור סביבה חינוכית שלא מסתפקת במינימום אלא שואפת למקסימום.

העתיד לא ייסלח על עיכוב נוסף.
הבחירה בידינו.